על אתגרי המשמרת הכפולה והבלתי נראית.
איך הייתם מגיבים לו ידעתם שהעובד המסור שלכם עובד במשרה נוספת ותובענית לא פחות מהמשרה הרשמית שלו בארגון?
אם נתבונן על העניין מקרוב, נגלה כי לרבים וטובים מהצוותים והמנהלים בארגונים יש "משרה נוספת" שאינה מדוברת, אינה מתוגמלת ולא נלקחת בחשבון בחלוקת הקשב והאנרגיות הנצרכות. באופן מפתיע על אף שהיא חמקמקה ובלתי נראית יש לה שם. המושג "עבודות שקופות" מתייחס לתפקידים הנוספים אותם ממלא העובד בו זמנית במקביל למשרתו בארגון. ההשקפה המסורתית של עולם העבודה, לא מצליחה ללכוד את התמונה המלאה אודות מגוון התפקידים ותחומי האחריות של העובד.
הסוציולוגית ארלין קפלן-דניאלס טבעה את המושג "עבודה שקופה" – העבודה הבלתי נראית, ללא תשלום, של טיפול במשפחה וניהול משק בית, המתבצעת במקביל לעבודתו בשכר. במחקרה, העבודה השקופה מיוחסת לעבודות הטיפול בבני משפחה ולעבודות משק הבית, אולם אם נעמיק במושג הזה, נראה כי המושג "עבודות שקופות" רחב ונוגע במגוון משרות המכילות את המכלול שאנו מייצגים כאנשים.
"משמרת כפולה" זו מציבה אתגרים משמעותיים לארגונים ודורשת פתרונות חדשניים ויצירתיים כדי להבטיח רציפות תפקודית והצלחה ארגונית.
ארלין קפלן-דניאלס הציגה את המושג "עבודות שקופות" – כעבודה בלתי נראית עליה משלם העובד בעצמו…
הנטל של משרות שקופות נופל באופן לא פרופורציונלי על נשים והורים עובדים. ג'אגלינג הטיפול בילדים, בהורים מבוגרים ובמטלות הבית לצד האחריות המקצועית.
בתקופה המאתגרת בה אנו נתונים, ניתן להוסיף תפקידים שקופים נוספים, ולשאול לדוגמה, איך מתמודדים עם טיפול במשפחה בה אחד או יותר מבני הבית מגויסים למילואים? במקרים אלו, בנוסף לעבודה השקופה ה"קלאסית" מצטרפת דאגה, ונשיאה גם בנטל "העבודה השקופה" של איש המילואים שלא יכול למלא אותה בעת שירותו. העומס הרב המצוי על הכתפיים האנושיות עשוי להיות מתורגם לשחיקה, עייפות ופגיעה בפרודוקטיביות. העבודה השקופה מגדילה מאוד את כמות המשימות שעל העובד להשלים בכפל המשרות שלו.
לעיתים הדבר בא לביטוי גם בהיעדרות מוגברת מהעבודה. לדוגמה לצורך טיפול בהורים מבוגרים, בן משפחה חולה חלילה או מקרים דומים. באופן טבעי, במצבים כאלה של מאבק תמידי בצורך לאזן בין ה"העבודות", רווחתו של העובד ותפקודו עלולים להיפגע, מה שעשוי לפגוע בתרומתו של העובד לארגון וביכולת הארגון לשמר עובדים טובים המחפשים איזון.
ההתמודדות הטובה ביותר עם התופעה הנה ההכרה בקיומה. על הארגון לזכור ולראות את העובד כ"מכלול" שלם. עצם העובדה שהעבודה הנוספת כבר אינה שקופה, מפחיתה באופן טבעי את האנרגיה שמשקיע העובד ב"הסתרה" של המשימות הנוספות שעל כתפיו. ארגונים שהופכים משרות בלתי נראות לנראות, ומעניקים תמיכה רלוונטית לעובדיהם, זוכים להכרת תודה ולהחזרת הפרודוקטיביות כפל כפליים בטווח הארוך.
סידורי עבודה גמישים ואפשרויות עבודה מרחוק, יכולים להקל על העומס של עובד המלהטט בין "עבודות".
וחשוב מכל, רגישות ניהולית לאתגרים שאיתם העובד מתמודד יגבירו את התחושה כי מעריכים ורואים אותו וכתוצאה מכך תגבר המוטיבציה שלו לעשות את הטוב ביותר שלו ולהכיר טובה לארגון.
לסיכום, אם נתעלם כחברה וכארגונים מהעבודות השקופות הן לא ייעלמו, אך השפעותיהן יחמירו וישתקפו גם בפגיעה בעבודה הרשמית והמוכרזת. לעומת זאת, דרך ההכרה בקיומה של העבודה הבלתי נראית, והענקת מקום לאתגרים שהיא מציבה דרך תמיכה, גמישות ויצירתיות, ניתן להשפיע על יכולתו של העובד לשאת במשרות הכפולות, לשמר שגשוג מקצועי ולבנות עתיד שבו שקיפות היא לא רק נגישות למידע, אלא ראייה מעמיקה המשמשת ככלי ניהולי רב משמעות.